מרחקי הפרדה מחומרים מסוכנים
ביולי 2011 פורסם לראשונה חוזר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בדבר מדיניות מרחקי הפרדה מחומרים מסוכנים במקורות סיכון נייחים. מסמך מרחקי הפרדה עודכן במרץ 2014 ועודכן שוב במאי 2020.
המונח מרחקי הפרדה מתייחס למרחק המינימלי שבין מצבור של חומר מסוכן ובין רצפטור ציבורי.
מרחקי הפרדה מחומרים מסוכנים נקבעים על בסיס של חישוב הטווח המתקבל בתרחיש שנקבע מראש על פי סוג החומר המסוכן.
הטווח מחושב לפי ערך קצה שגם הוא נקבע מראש לכל חומר ולפי סוג הסיכון: סיכוני רעילות, סיכוני התלקחות או סיכוני פיצוץ. לדרישת המסמך להגנת הסביבה החישוב נעשה בתוכנת ALOHA לרעילים וב NIST לדליקים. חישובים מורכבים יותר או במקרה של קרבה לרצפטורים ציבוריים ניתן להשתמש בתיאום מוקדם, בטכניקות חישוב מדויקות.
המשרד להגנת הסביבה קבע ערכי קצה שונים למפעלים קיימים לעומת פרויקטים בשלב תכנון, ולאלו המתוכננים נקט בגישה מחמירה יותר.
כאשר מחזיק חומר מסוכן נמצא רחוק מרצפטורים ציבוריים, חישוב מרחקי ההפרדה הוא תהליך טכני פשוט יחסית. אלא שבמקרים רבים מתקבלים קונפליקטים בין המיקום של הרצפטורים הציבוריים ובין מקור הסיכון.
קונפליקטים אלו חייבים להגיע לכלל פיתרון כי אחרת המשרד להגנת הסביבה נוקט באמצעי אכיפה שונים עד כדי שלילת היתר הרעלים של המפעל שמשמעותו חיסול העסק.
הזמט, שעוסקת בנושאים אלו כבר משנת 1985, מציעה ליווי ותמיכה לכל אורך התהליך. להמשך קריאה לחץ כאן